הבהרה משפטית: הכתבה הזו מיועדת למודעות כללית לעסקים, ואינה מהווה חוות דעת משפטית. הפרטים הסופיים של התיקון, מועד התחילה המדויק שלו והקנסות שיחולו בפועל עדיין יכולים להשתנות עד מרץ 2027 — אשרו את החובות הספציפיות שלכם עם עורך דין מוסמך בישראל לפני שמסתמכים על מה שכתוב כאן.
מ-22 במרץ 2027, עסק בישראל שמוכר בטלפון מוצרים ושירותים מסוימים יצטרך לעשות שלושה דברים שלא נדרשו ממנו עד היום: להודיע ללקוח בתחילת השיחה שהיא מוקלטת, להקליט אותה בפועל, ולהעביר לו עותק בתוך 10 ימי עסקים אם יבקש. החובה מגיעה מתיקון מספר 74 לחוק הגנת הצרכן — שפורסם ברשומות ב-22 ביולי 2026, ושחלק נכבד מהתקשורת עדיין מכנה "תיקון 73" מהתקופה שבה היה הצעת חוק. התיקון חל על שיחות מכירה טלפוניות בשווי 750 ₪ ומעלה (או בשווי שעדיין לא ידוע) ברשימה סגורה של תחומים, ובנוסף — בלי רף מחיר כלל — על שיחות שיווק של בנקים, חברות ביטוח וגופים פיננסיים מורשים.
שום דבר מכל זה לא דרש זכות חדשה להקליט שיחות. בישראל צד לשיחה יכול להקליט אותה בלי להודיע לצד השני כבר משנת 1979. מה שהתיקון בעצם הופך הוא את נטל ההוכחה: מי שמפספס את חובת ההקלטה והשמירה שלו עצמו, בית המשפט יתייחס במחלוקת לגרסת הצרכן כנכונה כברירת מחדל.
עברנו על נוסח התיקון ברשומות, על חמישה ניתוחים משפטיים ממשרדי עורכי דין, על הסיקור החדשותי של שלושה אתרים להצבעה בכנסת, ועל התקנות המקבילות הקרובות ביותר בארה"ב ובבריטניה, כדי להבין בדיוק אילו שיחות מכוסות, מה שמירה ומסירה בפועל דורשות, ואיפה אפילו אנשי המקצוע שכותבים על החוק הזה לא מסכימים ביניהם.
עיקרי הדברים
- חוק הגנת הצרכן מחייב כעת עסקים מסוימים להקליט שיחות מכירה, להודיע ללקוח עליהן, לשמור אותן ולהעביר עותק לפי דרישה — לא רשות להקליט, אלא חובה. התיקון נכנס לתוקף ב-22 במרץ 2027, שמונה חודשים אחרי פרסומו ב-22 ביולי 2026, עם אפשרות דחייה רגולטורית של עד ארבעה חודשים נוספים.
- החובה חלה על שיחות בנושא רשימה סגורה של סוגי עסקאות (התוספת התשיעית — מכירת מוצרים שאינם מזון, תיווך הלוואות, איתור כספים אבודים, בדיקת זכאות רפואית או להחזרי מס, שירותי תקשורת/אינטרנט/שידורים, שירותי נתוני אשראי, חוזי אחזקה, אספקת גז) בשווי 750 ₪ ומעלה, או בשווי לא ידוע — ובנוסף, בלי רף מחיר כלל, על שיחות שיווק יוצאות של בנקים, מבטחים, סוכני ביטוח וגופים פיננסיים מורשים.
- הנוסח הרשמי ברשומות קורא לחוק "תיקון מספר 74", אף שחלק גדול מהתקשורת העברית עדיין קורא לו "תיקון 73" מתקופת הצעת החוק. המקורות גם לא הסכימו אם החוק חל גם על שיחות שהצרכן עצמו יוזם — הנוסח החוקי עצמו פותר את זה: כן, הוא חל במפורש על שיחות בשני הכיוונים.
- סכומי הקנס המדווחים לא תואמים בין המקורות, והצלחנו לאתר את הסיבה ישירות בחוק עצמו: הנוסח המשולב של חוק הגנת הצרכן קובע את הסכום המוצמד ל-2026 במפורש — 53,070 ₪ לתאגיד ו-29,490 ₪ שלא, בדיוק כמו שוואלה והידברות דיווחו. המספרים של Ynet (14,750 ₪ / 26,500 ₪) ושל Mako (7,000 ₪ / 22,500 ₪, ובנקים 50,000 ₪) לא תואמים את החוק.
- זה מעולם לא דרש אישור חדש להקליט: בישראל מספיקה הסכמתו של צד אחד לשיחה כדי להקליט אותה, כבר מחוק האזנת סתר של 1979. החדש הוא החובה ההפוכה — להקליט, להודיע, לשמור שנתיים (או שישה חודשים אם לא נסגרה עסקה), ולהעביר עותק בתוך 10 ימי עסקים, חינם בפעם הראשונה.
- התקנות בארה"ב ובבריטניה שבדקנו לא משקפות את השילוב הזה. כלל השיווק הטלפוני (TSR) של ה-FTC האריך ב-2024 את תקופת שמירת הרשומות לחמש שנים, אבל לא מחייב הקלטת אודיו של שיחת מכירה רגילה ולא נותן לצרכן זכות לדרוש אותה; כללי ה-FCA הבריטיים מחייבים הקלטת שיחות רק לפעילות פיננסית מפוקחת ספציפית, לא למכירה קמעונאית באופן כללי. זכות כללית לבקש את המידע האישי שלך לפי סעיף 15 ל-GDPR קיימת באיחוד האירופי ובבריטניה, אבל זו זכות פרטיות שנבדקת מקרה לגופו, לא כלל של נקודת מכירה עם מועד קבוע של 10 ימים.
מה בעצם מחייב החוק החדש להקלטת שיחות מכירה?
תיקון מספר 74 לחוק הגנת הצרכן מוסיף לחוק הראשי סעיף חדש — על הקלטה, שמירה ומסירה של שיחות מכירה. הכנסת אישרה אותו בקריאה שנייה ושלישית ב-17 ביולי 2026, ברוב של 18 בעד ואפס נגד, הוא פורסם ברשומות חמישה ימים אחר כך, ונכנס לתוקף שמונה חודשים לאחר מכן: 22 במרץ 2027. שר הכלכלה ושר האוצר עדיין יכולים לדחות את המועד בעד ארבעה חודשים נוספים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.
המכניקה המרכזית עקבית בכל המקורות שבדקנו: להקליט את השיחה המכוסה, להודיע ללקוח בתחילתה שהיא מוקלטת ושהוא יכול לבקש עותק, לשמור את ההקלטה לפרק זמן קבוע, ולהפיק אותה בתוך 10 ימי עסקים מבקשה — העותק הראשון בחינם. גם סף ה-750 ₪ עצמו זז תוך כדי הניסוח: דברי ההסבר שצורפו לגרסה מוקדמת יותר של הצעת החוק הציעו רף של 500 ₪, לפני שהנוסח שהתקבל סופית קבע 750 ₪ — תזכורת לכך שכתבה מוקדמת על הצעת חוק שעדיין בתהליך יכולה לתאר פרט שהחוק הסופי שינה.
| דרישה | מה התיקון מחייב |
|---|---|
| השם הרשמי | חוק הגנת הצרכן (תיקון מספר 74), התשפ"ו-2026 — מכונה גם "תיקון 73", ובחומרי ועדה מוקדמים יותר של הכנסת גם "תיקון 70" |
| פורסם | רשומות (ספר החוקים), 22 ביולי 2026 |
| נכנס לתוקף | 22 במרץ 2027 — שר הכלכלה ושר האוצר יכולים לדחות עד 4 חודשים נוספים, באישור ועדת הכלכלה |
| סף הסכום | 750 ₪ ומעלה בשווי העסקה הכולל, או כל סכום אם המחיר עדיין לא ידוע בזמן השיחה |
| חובת הקלטה | כל שיחת מכירה יוצאת מכוסה, כולל שיחות שמתבצעות באופן אלקטרוני |
| חובת הודעה | בתחילת השיחה: שהיא מוקלטת, ושהלקוח יכול לבקש עותק |
| חובת שמירה | לפחות שנתיים אם נסגרה עסקה באותה שיחה; לפחות שישה חודשים אם לא; יותר מזה כל עוד בקשה ממתינה |
| חובת מסירה | עותק ופירוט כתוב של תאריכי השיחות בתוך 10 ימי עסקים מבקשה; העותק הראשון חינם |
| אם העסק לא ממלא את החובה | במחלוקת אזרחית, גרסת הלקוח לשיחה נחשבת נכונה, אלא אם בית המשפט מתיר לעסק לסתור אותה |
~5 חודשים
כמה זמן נותר עד 22 במרץ 2027, מהיום שהכתבה הזו נכתבה — וכדאי לבדוק מחדש, כי החוק מאפשר לשר הכלכלה ולשר האוצר לדחות את מועד התחילה בעד ארבעה חודשים נוספים באישור ועדת הכלכלה.
מקור: חוק הגנת הצרכן (תיקון מספר 74), התשפ"ו-2026, רשומות, 22 ביולי 2026
עסקים יכלו להקליט את השיחות האלה גם קודם — אז מה בעצם חדש כאן?
כן — וזה החלק שרוב הסיקור על החוק מדלג עליו. בישראל מספיקה הסכמתו של צד אחד לשיחה כדי להקליט אותה, כבר מחוק האזנת סתר, התשל"ט-1979: צד לשיחה יכול להקליט אותה בלי להודיע לצד השני בקו, וזה נכון כבר עשרות שנים, בלי שום קשר לתיקון הזה. חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, קובע מה קורה להקלטה אחרי שהיא נוצרת — איך שומרים אותה, מי יכול לראות אותה, למה אפשר להשתמש בה.
אז התיקון לא מעניק רשות חדשה; לעסקים כבר היה מרחב חוקי להקליט את שיחות המכירה שלהם בשקט. מה שהוא מוסיף זה ההפך: חובה להקליט, חובה להודיע על זה בקול בתחילת השיחה, חובה לשמור את ההקלטה לתקופה קבועה — וזה החלק שבאמת חדש — חובה להעביר עותק ללקוח שמבקש אותו, על פי לוח זמנים קבוע של 10 ימי עסקים. ניתוח משפטי אחד ממשרד עורכי דין של התיקון מציין במפורש שהוא לא גובר על חוק הגנת הפרטיות מ-1981; שני החוקים פועלים זה לצד זה.
השינוי המעשי הוא מידעי, לא טכני: שום דבר באיך שעסק מקליט שיחה מבחינה טכנית לא משתנה. מה שמשתנה הוא מי מקבל לראות את ההקלטה אחר כך, ובאיזו מהירות הוא זכאי לכך.
אילו שיחות בעצם מכוסות — ואילו לא?
החובה חלה על עסקאות שמופיעות בתוספת תשיעית חדשה לחוק, שבהן המחיר הכולל הוא 750 ₪ ומעלה — או, וזה מעניין, שבהן המחיר עדיין לא ידוע בזמן השיחה, מצב שהחוק מתייחס אליו כעומד בסף כברירת מחדל, ולא כפטור ממנו.
- מכירת מוצרים, שאינם מזון, בעקבות שיחת שיווק טלפונית
- תיווך הלוואות, ואיתור או השבת כספים אבודים (קטגוריה שכוללת במפורש חיפוש כספי פנסיה לא נתבעים)
- בדיקת זכאות הנובעת ממצב רפואי, או זכאות להחזרי מס, אלא אם מתבצעת על ידי רואה חשבון או יועץ מס מוסמך
- שירותי תקשורת, אינטרנט, קליטת שידורים וציוד קצה נלווה
- שירותים לשיפור, תיקון או מחיקת נתוני אשראי של אדם, אלא אם מתבצעים על ידי גוף שירות נתוני אשראי מורשה
- חוזי אחזקה או תיקון מתמשכים
- חוזי שירות רפואי או סיעודי מתמשכים
- אספקת גז
המקורות לא הסכימו בנקודה אחת, והנוסח החוקי פותר אותה: ניתוח משפטי אחד ממשרד עורכי דין של התיקון תיאר אותו כחל גם על שיחות שהצרכן עצמו יוזם, לא רק אלה שהעסק יוצר; סיקור חדשותי של ההצבעה בכנסת אמר שרק שיחות שיווק שהעסק יוזם נכללות. הנוסח של סעיף 16ד(א)(1) עצמו מחייב להקליט "כל שיחה קולית למספר טלפון... ולרבות שיחה כאמור מהצרכן לעוסק או לאחר מטעמו" — החובה חלה בשני הכיוונים. הסיקור החדשותי שטען שמדובר רק בשיחות שהעסק יוזם טעה בנקודה הזו.
מה בעצם צריך לקרות כשלקוח מבקש את ההקלטה שלו?
תקופת השמירה אינה אחידה — היא תלויה באופן שבו השיחה הסתיימה. כל המקורות שבדקנו מסכימים על החלוקה: שנתיים אם נסגרה עסקה באותה שיחה, שישה חודשים אם לא, ויותר משני המספרים אם בקשה של לקוח להקלטה עדיין ממתינה כשתקופת השמירה הרגילה הייתה אמורה להסתיים.
המסירה עצמה מהירה: 10 ימי עסקים מהבקשה, העותק הראשון חינם, עם פירוט כתוב של תאריכי השיחות כלול. עסק יכול, לפי הדיווחים, לגבות תשלום "סביר" רק על בקשה חוזרת לאותה שיחה — ובנפרד, הוא בדרך כלל לא יכול להשתמש בהקלטה שלו עצמו כראיה נגד הצרכן בלי אישור בית המשפט, מה שפועל בכיוון ההפוך ומונע מהחוק להפוך לכלי מעקב חד-צדדי.
כמה בעצם עולה להפר את החוק הזה?
כאן המקורות שלנו הפסיקו להסכים ביניהם — והמשכנו לחפור עד שמצאנו את התשובה בחוק עצמו. הסיקור של Ynet על התיקון מדווח על קנס של 14,750 ₪ לעוסק ו-26,500 ₪ לתאגיד, לכל הפרה. הסיקור של Mako לאותה הצבעה בכנסת מדווח על כ-7,000 ₪ ליחיד ו-22,500 ₪ לתאגיד, ובנוסף סכום גבוה יותר ונפרד של 50,000 ₪ המיוחד לבנקים. וואלה והידברות מדווחים על מספרים שונים לגמרי באותו סיקור של אותו תיקון: עד 29,490 ₪ להפרה לעוסק שאינו תאגיד ועד 53,070 ₪ לתאגיד. אף אחת מארבע הכתבות לא מקשרת לתוספת הקנסות המדויקת בנוסח, וגם קובץ PDF של הכנסת וגם קובץ PDF של לשכת המסחר נכשלו אצלנו בטעינה. מה שפתר את זה הוא הנוסח המשולב והמתעדכן של חוק הגנת הצרכן בוויקיטקסט, שכבר מציג את התוספות של תיקון 74 עם תאריכי התחילה המדויקים שלהן. סעיף 16ד הוא הסעיף החדש של התיקון עצמו — "חובת הקלטת שיחות, שמירתן ומסירתן לצרכן" — בתוקף מ-22 במרץ 2027, וסעיף 22ג(ב), רשימת העיצומים הכספיים של החוק, מונה במפורש חמש הפרות שונות של 16ד (אי-הקלטה, אי-הודעה, אי-שמירה, אי-מסירה, וגביית תשלום שלא כדין על עותק) — כולן תחת מדרגה אחת. סכום המדרגה הזו נקבע על בסיס 2015 של 45,000 ₪ לתאגיד ו-25,000 ₪ שלא, מוצמד כל שנה — ולשנת 2026 הנוסח החוקי נותן את המספרים המוצמדים ישירות: 53,070 ₪ ו-29,490 ₪. אלה בדיוק המספרים של וואלה והידברות. המספרים של Ynet ו-Mako לא תואמים את החוק בכלל.
| חוק צרכנות/שיווק ישראלי | קנס | מכניקה משפטית |
|---|---|---|
| חוק התקשורת סעיף 30א ("חוק הספאם") | עד 1,000 ₪ להודעה | פיצוי אזרחי סטטוטורי, ללא צורך בהוכחת נזק |
| מרשם "אל תתקשרו", תיקון 61 (2020) | 46,080 ₪ בסיכומים משפטיים ישנים יותר; הנוסח החוקי עצמו מאשר שהסכום הנוכחי (מוצמד ל-2026) הוא 53,070 ₪ (תאגיד) / 29,490 ₪ (לא) — 46,080 ₪ הוא סכום מוצמד ישן יותר שהוחלף. מקרה אכיפה אמיתי מ-2026 נגד פרטנר, חברת תקשורת, מראה 184,320 ₪ לפני הנחה של 20% ל-147,456 ₪ | עיצום כספי |
| חוק הגנת הפרטיות, תיקון 13 | עד 10,000 ₪ להפרה | פיצוי אזרחי סטטוטורי, ללא צורך בהוכחת נזק |
| חוק הגנת הצרכן, תיקון 74 (החוק הזה) | 53,070 ₪ (תאגיד) / 29,490 ₪ (לא), לכל הפרה — מאומת ישירות מהחוק (סעיף 22ג(ב), המכסה את חמש ההפרות של הסעיף החדש 16ד). Ynet (14,750 ₪/26,500 ₪) ו-Mako (7,000 ₪/22,500 ₪, בנקים 50,000 ₪) דיווחו שניהם על מספרים שלא תואמים את החוק | עיצום כספי, מאומת מהנוסח החוקי המשולב |
עוסק שאינו תאגיד
תאגיד
ההשוואה לעיל מערבבת שני מנגנונים משפטיים שונים — פיצוי אזרחי שבית משפט פוסק, לעומת עיצום כספי אדמיניסטרטיבי — אז יש להתייחס אליה כהקשר לסדר הגודל, לא כהשוואה שווה-ערך. הסכומים של חוק הספאם ותיקון 13 מגיעים ממדריכי הציות של oToK לאותם חוקים. בדקנו את הסכום של מרשם "אל תתקשרו" מחדש באופן עצמאי לכתבה הזו, במקום סתם לסמוך על המספר שעבר בירושה, והחוק עצמו פתר את זה: הנוסח המשולב של חוק הגנת הצרכן, כפי שמתוחזק בוויקיטקסט עם התוספות של תיקון 74 כבר משולבות, נותן את הסכום המוצמד ל-2026 במפורש — 53,070 ₪ לתאגיד ו-29,490 ₪ שלא, לפי סעיף 22ג(ב), מבסיס 2015 של 45,000 ₪/25,000 ₪ שמתעדכן מדי שנה. 46,080 ₪ הוא מספר אמיתי, רק סכום משנה מוצמדת ישנה יותר שכמה מדריכים משפטיים (ואתר זה עצמו) לא עדכנו. מקרה אכיפה אמיתי מיולי 2026 (כוונת הרשות להטיל על פרטנר, חברת תקשורת ארצית, עיצום של 184,320 ₪, שהופחת ב-20% ל-147,456 ₪) מתיישב בערך עם סכום בסיס בטווח הזה, גם אם לא ניסינו לשחזר את החשבון המדויק של המקרה הספציפי הזה. אותה מדרגה של 53,070/29,490 ₪ חלה גם על חמש ההפרות שתיקון 74 הוסיף תחת הסעיף החדש 16ד, וזו הסיבה שהמספרים של וואלה והידברות לחוק הקלטת השיחות החדש נכונים, והמספרים של Ynet ו-Mako לא.
למה המחוקקים דחפו את זה בדיוק עכשיו?
המקורות גם לא מסכימים לגמרי על האופן שבו הצעת החוק התגבשה. עדכון משפטי של לשכת המסחר מתאר אותה כהצעת חוק ממשלתית בהובלת הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן, שאליה צורפו באופן פורמלי שתי הצעות חוק פרטיות דומות — של חברת הכנסת מירב כהן וחברת הכנסת אימאן ח'טיב יאסין; דיווח של Mako, לעומת זאת, מתאר שלוש הצעות חוק פרטיות שהתמזגו, ומוסיף את יו"ר ועדת הכלכלה דוד ביטן כיוזם שלישי. מה ששני המקורות כן מסכימים עליו: ביטן, בתפקידו כיו"ר הוועדה, דחף להרחיב את החובה לבנקים, מבטחים ויועצים פנסיוניים בלי רף מחיר כלל, ולפי הדיווח אמר שהוא לא מוכן לתת לבנקים ולחברות הביטוח הנחה מהכלל. לפי דיווח אחד, עברו על הרעיון שבבסיס החוק כ-15 שנה בכנסת בגרסאות שונות לפני שהגרסה הזו התקבלה ברוב של 18 מול 0 ב-17 ביולי 2026. חברת הכנסת מירב כהן אמרה שהצעת החוק נבנתה על בסיס ניתוח של אלפי תלונות צרכנים; אניתה יצחק, סגנית ראש רשות הגנת הצרכן וסחר הוגן, הצביעה על היצירתיות של נוכלי הטלפון כסיבה לצורך בחוק, וציינה שרוב הנפגעים לא מבינים כמה הם מפסידים.
אחת מהקטגוריות המכוסות בתוספת התשיעית מדגימה את זה בצורה מוחשית: חברות "איתור כספים אבודים", שמאתרות עבור לקוחות תשלומי פנסיה לא נתבעים וחשבונות ישנים בתמורה לעמלה, מנו לפי הדיווחים כ-13 חברות עם מחזור משולב של מעל 500 מיליון ₪ ב-2023 בלבד, בעמלת איתור שנעה בדרך כלל סביב 20% — כך שפנסיה של 150,000 ₪ שמאותרת יכולה לעלות לבעליה כ-30,000 ₪, לפני מס, בתמורה לשיחת טלפון שהוא אולי לא הבין לגמרי.
500+ מיליון ₪
סדר הגודל של תעשיית "איתור כספי הפנסיה האבודים" בישראל ב-2023 בלבד, לפי דיווח אחד — קטגוריה שנמצאת כעת ברשימת הכיסוי של החוק, שבה עמלת איתור של כ-20% על פנסיה של 150,000 ₪ שמאותרת פירושה הפסד של כ-30,000 ₪ ממנה בתמורה לשיחת טלפון אחת.
מקור: סיקור חדשותי של Mako להצבעה בכנסת (2026), בהתבסס על נתונים שנדונו ברשות הגנת הצרכן וסחר הוגן
התמיכה לא הייתה גורפת. אביר קרא, מייסד תנועת "אני שולמן" וחבר כנסת לשעבר, טען שהחוק מטיל על עסקים הגונים עלויות הקלטה, אחסון וייעוץ משפטי חדשות שבסוף יגולגלו ללקוחות, בזמן שהנוכלים האמיתיים פשוט יתעלמו מהחוק, וקרא לאכיפה חזקה יותר במקום חובה גורפת חדשה. עורך הדין עמיר זולטי, המתמחה בפרטיות, הזהיר בנפרד שהקלטות קול עשויות להיחשב כמידע ביומטרי לפי כללי הפרטיות הישראליים, מה שיטיל חובות אבטחת מידע כבדות יותר שיפגעו באופן לא פרופורציונלי בעסקים קטנים.
האם ישראל חריגה בזה? איך ארה"ב ובריטניה מתייחסות לאותה שאלה
בדקנו את המקבילות הקרובות ביותר בשני שווקים שמוזכרים הרבה כבעלי רגולציית צרכנות מחמירה, ואף אחת מהן לא משקפת את השילוב הספציפי הזה: חובת הקלטה גורפת לשיחות מכירה קמעונאיות רגילות, בצירוף זכות מהירה, חינמית וללא צידוק נדרש של הלקוח לקבל עותק.
| מדינה/רגולציה | האם מחייבים להקליט שיחות מכירה? | האם הלקוח יכול לדרוש עותק? | תקופת שמירה נדרשת |
|---|---|---|---|
| ישראל — חוק הגנת הצרכן, תיקון 74 | כן, לשיחות מכירה קמעונאיות/תקשורת/גז/פיננסיות מכוסות בשווי 750 ₪ ומעלה | כן — בתוך 10 ימי עסקים, עותק ראשון חינם | שנתיים אם נסגרה עסקה, 6 חודשים אם לא |
| ארה"ב — כלל השיווק הטלפוני (TSR) של ה-FTC | אין חובה להקליט אודיו של שיחת מכירה; רק רשומות פרטי שיחה (מספר, זמן, משך, תוצאה) | אין זכות צרכנית כללית לדרוש אותה | 5 שנים לרשומות (הועלה מ-2 שנים בתיקון 2024) |
| בריטניה — כללי ה-FCA (כגון CMCOB 2.3, SYSC 10A) | כן, אבל רק לפעילות פיננסית מפוקחת ספציפית, לא למכירה קמעונאית באופן כללי | לא זכות עצמאית לפי הכללים הספציפיים האלה | בין כ-6 ל-12 חודשים, תלוי בכלל FCA הספציפי |
| האיחוד האירופי / בריטניה — סעיף 15 ל-GDPR (זכות פרטיות כללית) | אין חובת הקלטה — זו זכות בקשה, לא חובת הקלטה | כן באופן עקרוני, אם ההקלטה מכילה מידע אישי של המבקש; לפחות שתי רשויות לאומיות חייבו עותק שמיש, לא רק האזנה | מענה בתוך חודש, ניתן להאריך ל-3 — אין חובת שמירה קבועה מהזכות הזו בלבד |
מקורות: תיקון 2024 לכלל השיווק הטלפוני (TSR) של ה-FTC (לפי הסיקור המשפטי של Husch Blackwell ו-Olshan); כללי ה-CMCOB 2.3 של FCA הבריטי (ישירות מתוך ה-Handbook), כש-SYSC 10A ו-COBS 11.8 מגיעים מסיכומים משניים של ספקים שלא הצלחנו לאמת מול הנוסח העדכני של ה-Handbook; והחלטות של רשויות הגנת המידע בליטא ובשוודיה על בקשות גישה לפי סעיף 15 ל-GDPR, כפי שסוכמו בחומרי תיקים של EDPB. זו השוואה של הכללים הקרובים ביותר שהצלחנו לאמת, לא טענה שאין רגולציה מחמירה יותר באף מקום אחר בעולם — רק שבשתי השווקים שמוזכרים הכי הרבה בהשוואות כאלה, אין בבירור את השילוב הספציפי של ישראל: חובת הקלטת שיחות מכירה בצירוף זכות מסירה מהירה וחינמית לצרכן.
מה עסק בעצם צריך לעשות לפני 22 במרץ 2027?
- 1למפות כל סוג עסקה שהעסק שלכם מוכר בטלפון מול קטגוריות התוספת התשיעית שלמעלה. אם אחת מהן יכולה לעבור 750 ₪, להתייחס לכל שיחת מכירה יוצאת בתחום הזה כמכוסה כברירת מחדל — מחיר לא ידוע נחשב מעל הסף, לא מתחתיו.
- 2לבנות את הודעת תחילת השיחה לתוך התסריט או המערכת החייגנית עצמה, כך שכל נציג אומר אותה באותה צורה בכל פעם, ולא מתוך הזיכרון.
- 3להקים הקלטה ואחסון שמקושרים ללקוח ולשיחה הספציפיים, כך שבקשה תוכל להתאים בפועל להקלטה הנכונה בתוך חלון 10 ימי העסקים.
- 4לעקוב אחרי תקופת השמירה לפי תוצאת השיחה, לא לפי מספר אחד גורף — עסקה שנסגרה דורשת שנתיים, עסקה שלא נסגרה דורשת שישה חודשים, ובקשה ממתינה יכולה להאריך את שניהם.
- 5לאשר את נוסח ההודעה המדויק, מכניקת השמירה והחשיפה לקנסות עם עורך דין ישראלי הרבה לפני 22 במרץ 2027 — המקורות שעליהם מבוססת הכתבה הזו לא מסכימים ביניהם אפילו על סכומי הקנס, קל וחומר על החובות הספציפיות שלכם.
ה-CRM של oToK מתעד כל שיחה מול איש הקשר והעסקה הנכונים בכל תוכנית, כולל החינמית, עם משימות המשך וטריגר אוטומציה לשיחות — שימושי כדי לראות אילו שיחות עוברות את רף ה-750 ₪ וצריכות להיות במעקב לפי הכללים החדשים. בתוכנית Growth ומעלה, אינטגרציית הטלפוניה של Extra Mobile מוסיפה הקלטת שיחות אוטומטית שמקושרת לאותו ציר זמן של איש הקשר. אף אחת מהשתיים אינה הבטחת ציות בפני עצמה: נוסח ההודעה הספציפי של החוק, תקופת השמירה ותהליך המסירה עדיין באחריות העסק עצמו לממש ולאשר.
שאלות נפוצות
- החוק הזה הוא "תיקון 73" או "תיקון 74" לחוק הגנת הצרכן?
- לאורך חייו החקיקתיים הוא כונה לפחות בשלושה מספרים שונים: חומרי ועדה של הכנסת מ-2025 קוראים לו "תיקון מספר 70", רוב התקשורת העברית סיקרה אותו כ"תיקון 73" בזמן הקריאה השנייה והשלישית ב-2026, והחוק כפי שפורסם בפועל ברשומות ב-22 ביולי 2026 נקרא "חוק הגנת הצרכן (תיקון מספר 74), התשפ"ו-2026". זה לא חריג — המספר הסופי של תיקון נקבע רק בפרסום הסופי שלו, לפי כמה תיקונים אחרים לאותו חוק עברו לפניו, כך שהצעת חוק שעדיין בתהליך יכולה להיות מצוטטת תחת מספר מוקדם יותר שכבר התיישן, עד לרגע שהיא מתקבלת סופית. אנחנו מצטטים את המספר הרשמי מהרשומות (74), אבל כדאי להכיר את הסתירה הזו כי כל שלושת המספרים עדיין מופיעים בסיקור.
- חובת ההקלטה חלה על כל שיחת מכירה, או רק מעל 750 ₪?
- רק על שיחות בנושא עסקה שמופיעה בתוספת התשיעית לחוק — קבוצת תחומים סגורה — שבהן המחיר הכולל הוא 750 ₪ ומעלה, או שעדיין לא ניתן לקבוע בזמן השיחה (מצב שנחשב כעומד בסף, לא כפטור ממנו). מחוץ לתחומים האלה, או מתחת ל-750 ₪ בתוכם, החובה לא חלה — חוץ מבנקים, מבטחים, סוכני ביטוח וגופים פיננסיים מורשים, שמכוסים בלי רף מחיר כלל כשהם מתקשרים לשווק.
- מה קורה אם עסק לא מצליח להפיק את ההקלטה כשלקוח מבקש אותה?
- במחלוקת אזרחית, החוק מעביר את נטל ההוכחה: גרסת הצרכן למה שנאמר בשיחה, או לעצם קיומה, נחשבת נכונה, אלא אם בית המשפט מתיר לעסק לסתור אותה בהוכחת צידוק סביר לכך שלא הפיק את ההקלטה או את פרטי מועד השיחה. בנפרד, עסק בדרך כלל לא יכול להשתמש בהקלטה שלו עצמו כראיה בלי אישור בית המשפט, כך שההקלטה גם לא הופכת למגן חד-צדדי נגד הצרכן.
- כמה הקנס על הפרת חוק הקלטת השיחות בישראל?
- 53,070 ₪ להפרה לתאגיד, או 29,490 ₪ לעוסק שאינו תאגיד — מאומת ישירות מהנוסח המשולב של חוק הגנת הצרכן, שבו סעיף 22ג(ב) מונה את חמש ההפרות שהסעיף החדש של התיקון, 16ד, יצר (אי-הקלטה, אי-הודעה, אי-שמירה, אי-מסירה, או גביית תשלום שלא כדין על עותק) תחת מדרגת עיצום כספי אחת. המדרגה הזו מבוססת על סכום בסיס מ-2015 של 45,000 ₪/25,000 ₪, מוצמד מדי שנה ל-53,070 ₪/29,490 ₪ לשנת 2026. הסיקור החדשותי של התיקון דיווח על כמה מספרים שגויים אחרים (Ynet: 14,750 ₪/26,500 ₪; Mako: 7,000 ₪/22,500 ₪, ובנקים 50,000 ₪) — רק הסיקור של וואלה והידברות תאם את החוק בפועל.
- האם oToK עוזרת לעסק לעמוד בחוק הזה?
- ה-CRM של oToK מתעד כל שיחה מול איש הקשר והעסקה הנכונים בכל תוכנית, כולל החינמית, מה שעוזר לעסק לראות אילו שיחות עוברות את סף ה-750 ₪ וצריכות מעקב לפי כללי השמירה והמסירה החדשים. בתוכנית Growth ומעלה, אינטגרציית הטלפוניה של Extra Mobile מוסיפה הקלטת שיחות אוטומטית שמקושרת לאותו ציר זמן של איש הקשר. זה לא מחליף בדיקת ציות — נוסח ההודעה הספציפי של החוק, תקופת השמירה ותהליך המסירה בתוך 10 ימי עסקים נשארים באחריות העסק עצמו לממש ולאשר עם עורך דין לפני 22 במרץ 2027.
