הבהרה משפטית: הניסוי שלהלן נערך אצל קמעונאי מקוון אחד, והוא מאמר עבודה (working paper) שלא הצלחנו לאשר שעבר ביקורת עמיתים. נתוני ההשוואה מדווחים על ידי ספקים ונתוני הסקרים מדווחים על ידי הנשאלים; אף אחד מהם אינו מדגם מייצג ומאומת של עסקים קטנים בישראל. הסעיפים המשפטיים מתארים את נוסח החוק ואינם ייעוץ משפטי: לגבי קמפיין מסוים, התייעצו עם עורך דין. החישובים המוצגים משתמשים בשיעורים שהמצאנו, והם מסומנים ככאלה.
מי שמחפש כל כמה זמן כדאי לשלוח אימיילים שיווקיים פוגש שוב ושוב את אותן טענות: פעם בשבוע זו התדירות האופטימלית, אימייל יומי מבריח אנשים, ורוב האנשים שמסירים את עצמם אומרים שפשוט שלחתם יותר מדי. הטענות האלה חוזרות כאילו הן עובדה מוכחת. רובן באות ממקורות שלא יכולים להראות סיבה ותוצאה: לוחות בקרה של ספקים שמשווים בין שולחים שונים, או סקרים שמבקשים מאנשים להסביר בדיעבד את התנהגותם.
הלכנו למקורות שכן יכולים: ניסוי אקראי גדול ששינה כל כמה זמן שולחים אימייל לאותם סוגי לקוחות, אצל קמעונאי מקוון בצפון אמריקה (המחברים: Baek, Chen, Ma ו-Mitrofanov), מודל ישן יותר שנבנה על נתוני חברה אחת ובדק מהו מספר האימיילים שממקסם רווח, שפורסם ב-Journal of Marketing Research ב-2017 (המחברים: Zhang, Kumar ו-Cosguner), מאגר של ספק עם יותר מ-42,000 חשבונות, שני סקרי צרכנים, כללי השולחים של Gmail ו-Yahoo, ונוסח סעיף 30א בחוק התקשורת. בקיצור: יותר אימיילים אכן גורמים ליותר הסרות, אבל פחות אימיילים גם פוגעים במכירות, התוצאה לגבי ערך הלקוח לאורך זמן תלויה במי שולחים אליו, נתוני ספקים שמשווים בין שולחים מצביעים לכיוון ההפוך מסיבות שהם עצמם לא יודעים להסביר, ומה שאפשר לסמוך עליו הוא הרשימה שלכם, כשהיא נמדדת לפי מנוי ולא לפי שליחה.
עיקרי הדברים
- הראיה הסיבתית הטובה ביותר שמצאנו היא ניסוי אקראי: 603,153 לקוחות של קמעונאי מקוון אחד בצפון אמריקה, שבוע באוקטובר 2024, אימייל קופון יומי מול אימייל אחד בכל יומיים. אצל לקוחות שקיבלו אימייל מדי יומיים הסיכוי להסרה היה נמוך ב-59.2%, והם גם קנו פחות: הכנסה יומית נמוכה ב-7.6%, סיכוי רכישה נמוך ב-4.8% ו-10.0% פחות פריטים. מחיר הפריט לא השתנה.
- המספרים המוחלטים קטנים. החוקרים כותבים ששיעור ההסרה באימייל יומי היה ״כמה עשיריות האחוז בשבוע״. לפי החישוב שלנו מתוך המקדם שהם מציגים, הפחתת התדירות בחצי חסכה בערך הסרה אחת עד שתיים לכל 1,000 לקוחות בשבוע. זה חשוב כי ההסרות מצטברות וכי כל הסרה עולה ביוקר, ולא כי שבוע בודד נראה דרמטי.
- הסרה היא סימן חזק, אבל חלק ממנה הוא תסמין. בהיסטוריה של אותו קמעונאי ב-2024 ההוצאה החודשית ירדה בכ-36% אחרי שלקוח הסיר את עצמו (אומדן בשיטת המשתנה המכשיר, instrumental variable; 44% בהשוואה פשוטה של לפני ואחרי), והסיכוי לקנות בששת החודשים הבאים היה נמוך ביותר מ-60%. החוקרים מדגישים שהסרה היא גם סיבה וגם תסמין, ולכן אל תכפילו את הירידה במספר ההסרות שמנעתם.
- הפחתת התדירות לכולם הייתה פחות או יותר תיקו מבחינת ערך הלקוח המחושב (עלייה של 0.2%). התאמה אישית של התדירות לא הייתה: עלייה של 6.8% במדיניות שממקסמת הכנסה בטווח הקצר ועלייה של 8.3% במדיניות שמביאה בחשבון גם נטישה, ולקוחות חדשים יותר יצאו טוב יותר עם אימייל מדי יומיים, בעוד ותיקים יותר יצאו טוב יותר עם אימייל יומי. אלה תוצרי מודל שנבנה על הניסוי, לא ניסויים נוספים.
- נתוני ספקים שמשווים בין שולחים לא מראים שמי ששולחים כל יום מקבלים יותר הסרות. בנתוני MailerLite ל-2025 (יותר מ-42,000 חשבונות) שיעורי ההסרה היו 0.87% אצל מי ששולחים פחות מפעם בחודש, 0.38% שבועי, 0.33% פעמיים בשבוע ו-0.36% יומי. אלה שולחים שונים עם רשימות שונות, כך שהמספרים מתארים מי שולח באיזו תדירות ולא מה תדירות עושה לרשימה.
- אין מספר אופטימלי אחד שמתאים לכולם. מודל ישן יותר על קמעונאי שיפוצים אחד מצא שכ-7 אימיילים בחודש הם האופטימום (טווח של 5 עד 14 לפי לקוח), ושליחת 4 בחודש מאבדת לפי האומדן 32% מהרווח לאורך חיי הלקוח, ושליחת 10 בחודש מאבדת 16%. שם, מעט מדי היה גרוע יותר מהרבה מדי.
- שתי קבוצות של כללים נושאות משקל אמיתי. ההנחיות של Gmail אומרות לשמור את שיעור הספאם מתחת ל-0.1% ולא להגיע ל-0.3%, ודורשות הסרה בלחיצה אחת בדיוור שיווקי משולחים בכמויות גדולות (כ-5,000 הודעות ביום או יותר); גוגל ממליצה לטפל בהסרות תוך 48 שעות ו-Yahoo מבקשת משולחים בכמויות גדולות לעשות זאת תוך יומיים. סעיף 30א בישראל מאפשר לנמען לסרב לפרסומות בכל עת, בכתב או באותה דרך שבה נשלחו, ושיגור אחרי הודעת סירוב הוא מקרה שבו אין למפרסם הגנה מול החזקה שפעל ביודעין.
האם שליחת יותר אימיילים גורמת ליותר הסרות?
כן, וזה הניסוי הטוב ביותר שמצאנו. Jackie Baek, Daniel Chen, Will Ma ו-Dmitry Mitrofanov (אוניברסיטת ניו יורק, Boston College ו-Columbia) עבדו עם קמעונאי מקוון גדול בצפון אמריקה. בין 25 ל-31 באוקטובר 2024, 603,153 לקוחות חולקו באקראי לשתי קבוצות: קבוצת הביקורת קיבלה את אימייל הקופון היומי הרגיל של הקמעונאי, וקבוצת הטיפול קיבלה אימייל אחד בכל יומיים. שם המאמר הוא ״Balancing Customer Engagement and Annoyance in Online Retail: Insights from a Field Experiment״ והוא פורסם ב-SSRN כמאמר עבודה. לא הצלחנו לאשר שהוא עבר ביקורת עמיתים.
במהלך השבוע, לקוחות שקיבלו אימייל מדי יומיים היו בסיכוי נמוך ב-59.2% להסיר את עצמם מהרשימה. הם גם קנו פחות. הסיכוי לקנות ביום נתון היה נמוך ב-4.8%, מספר הפריטים שנקנו היה נמוך ב-10.0% וההכנסה היומית ללקוח הייתה נמוכה ב-7.6%. מחיר הפריט הממוצע לא השתנה, כלומר ההכנסה שאבדה באה ממספר קטן יותר של הזדמנויות רכישה ומסלי קנייה קטנים במעט. המסקנה של החוקרים עצמם היא שאין ארוחות חינם: אי אפשר לצמצם אימיילים בלי לאבד מעט מהמכירות בטווח הקצר, ואי אפשר לדחוף את התדירות למקסימום בלי לשחוק את הנכונות של אנשים להישאר ברשימה.
שתי הסתייגויות. המדד הוא הסרה, שהחוקרים מתייחסים אליה כאל קירוב לנטישה, והניסוי נמשך שבוע אחד, ולכן הוא לא יכול להראות איך האפקט מצטבר. והאימיילים היו קופונים עם קודים שתקפים ליום או ליומיים, בדיוק סוג המסר שבו שליחה נוספת יכולה ליצור רכישה נוספת. ניוזלטר שבועי או שירות עם מחזור מכירה ארוך הם לא אותו מקרה.
59.2%
סיכוי נמוך יותר להסרה אצל לקוחות שקיבלו אימייל מדי יומיים במקום יומי, בניסוי אקראי של שבוע על 603,153 לקוחות אצל קמעונאי מקוון אחד. המאמר מתאר את שיעור ההסרה באימייל יומי כך: ״כמה עשיריות האחוז בשבוע״.
מקור: Baek, Chen, Ma ו-Mitrofanov (מאמר עבודה ב-SSRN), טבלה 2
כמה זה בפועל? המקדם במאמר הוא ירידה של 0.0002 בסיכוי היומי להסרה, כלומר כ-0.14 נקודות אחוז לאורך שבוע: בערך 1 עד 2 הסרות פחות לכל 1,000 לקוחות בשבוע. זה חישוב שלנו ממקדם מעוגל, לא נתון שהמאמר מציג. השפעות המכירות מובהקות סטטיסטית ברמה של 5% אבל לא מדויקות (לאומדן ההכנסה טווח שגיאה רחב), ואילו האומדן של ההשפעה על ההסרות מדויק הרבה יותר.
כמה עולה הסרה בפועל?
הרבה, אבל פחות ממה שהכותרת מרמזת. אותו צוות ניתח שנה של רשומות הקמעונאי עבור כ-200,000 לקוחות ב-2024. הלקוחות קיבלו בממוצע 0.94 אימיילי קופון ביום ופתחו 23% מהם, ו-15.6% מהלקוחות הסירו את עצמם בשלב כלשהו בשנה. אחרי ההסרה, ההכנסה היומית של לקוח הייתה נמוכה ב-59% מזו של לקוחות שלא הסירו את עצמם מעולם, ונמוכה ב-75% מזו של אותו לקוח עצמו לפני כן.
לגבי הכנסה חודשית החוקרים מציגים שני מספרים. בהשוואה פשוטה של לפני ואחרי, לקוח טיפוסי שהוציא 22.47 דולר בחודש הוציא 9.85 דולר פחות אחרי ההסרה, ירידה של 44%. האומדן המועדף עליהם, בשיטת המשתנה המכשיר (instrumental variable), שמנסה להפריד בין סיבה לבין בחירה עצמית באמצעות תדירות האימיילים בחודש הקודם, מציב אותה על 36%. הם גם מצאו שהסיכוי לבצע רכישה כלשהי בששת החודשים שאחרי ההסרה היה נמוך ביותר מ-60% בהשוואה ללקוחות דומים שנשארו ברשימה.
החוקרים אומרים במפורש שהסרה יכולה להיות גם סיבה וגם תסמין: חלק מהלקוחות כבר התרחקו עוד לפני שלחצו. לכן 36% אינם ההכנסה שתשמרו על כל הסרה שתמנעו. הנתון מלמד שהסרה מסמנת מי שכבר כמעט הפסיק לקנות, ושמעקב אחריה לפי קבוצות הוא אות אזהרה מוקדם.
| מדד (קמעונאי אחד, 2024) | נתון | איך לקרוא אותו |
|---|---|---|
| לקוחות שהסירו את עצמם בשלב כלשהו בשנה | 15.6% | תיאורי: נתח מכ-200,000 לקוחות |
| הכנסה יומית אחרי הסרה, מול לקוחות שלא הסירו את עצמם מעולם | נמוכה ב-59% | השוואה בין אנשים שונים, ולכן הבחירה העצמית מובנית בה |
| הכנסה יומית אחרי הסרה, מול אותו לקוח לפני כן | נמוכה ב-75% | לפני ואחרי, ולכן חלק ממנה הוא התרחקות שכבר החלה |
| הכנסה חודשית, השוואה פשוטה של לפני ואחרי | נמוכה ב-44% (מ-22.47 ל-12.62 דולר) | אותה הסתייגות |
| הכנסה חודשית, אומדן בשיטת המשתנה המכשיר (instrumental variable) | נמוכה ב-36% | הנתון המועדף על החוקרים; נועד להקטין את הבחירה העצמית, לא להעלים אותה |
| סיכוי לקנות בששת החודשים שאחרי ההסרה | נמוך ביותר מ-60% | אות מוביל חזק לנטישה, גם סיבה וגם תסמין |
שני דברים נובעים מכך לכל עסק. ספרו הסרות לפי קבוצות (cohorts) ומקטעים, כי עלייה אצל מנויים חדשים אומרת משהו אחר מעלייה אצל הוותיקים ביותר. ושפטו שינוי בתדירות לפי הכנסה למנוי לאורך חודשים, לא לפי ההכנסה משליחה אחת.
אז האם שליחה בתדירות נמוכה יותר מנצחת במדד ערך הלקוח לאורך זמן?
לא לכולם. החוקרים הזינו את הניסוי ואת ההיסטוריה של הקמעונאי למודל של ערך לקוח לאורך זמן (CLV). אם כל הלקוחות היו עוברים לאימייל מדי יומיים, ה-CLV המחושב היה עולה מ-213.03 ל-213.56 דולר, כלומר עלייה של 0.2%: הרווח בשימור קיזז בערך את המכירות האבודות. התאמה אישית של התדירות לכל לקוח עבדה הרבה יותר טוב. מדיניות שמיקסמה הכנסה בטווח הקצר העלתה את ה-CLV הממוצע ב-6.8% (227.46 דולר), ומדיניות שהביאה בחשבון גם נטישה העלתה אותו ב-8.3% (230.78 דולר) ושלחה פחות אימיילים ממדיניות ההכנסה בטווח הקצר (0.52 ביום מול 0.68). כשהשימוש בקופונים הוגבל לרמה הנוכחית, הרווחים היו קטנים יותר: 1.8% ו-4.5%.
תוצאות המקטעים הן החלק המעשי. כשמפצלים את הלקוחות בוותק החציוני (2,583 ימים, כשבע שנים), החצי החדש יותר יצא טוב יותר עם אימייל מדי יומיים (248.30 דולר מול 241.80) והחצי הוותיק יותר יצא טוב יותר עם יומי (178.90 דולר מול 184.25). אותה תבנית הופיעה בניסוי עצמו: הירידה בהסרות הייתה גדולה יותר אצל לקוחות חדשים, ואילו לקוחות עם נפח רכישות גבוה הראו תועלת קטנה בשימור ואת הפסדי ההכנסה הגדולים ביותר. הקריאה של המאמר היא שמנויים חדשים שבירים יותר, ושמי שוותיק עומד בתדירות וגם מגיב אליה.
התוצאה תלויה גם בכמה נאמנים הלקוחות שלכם. בניתוח הרגישות של החוקרים, מעבר אחיד לאימייל מדי יומיים הוריד את ה-CLV המחושב (יחס של 0.98 למצב הקיים) כששימור שנתי בסיסי הוגדר ל-10%, והעלה אותו בכ-50% כשהוגדר ל-90%. ככל שיש לחברה יותר קנייה חוזרת, הסרה יקרה יותר, ולכן עסק של קנייה חד-פעמית ועסק מבוסס מנויים לא צריכים להעתיק זה את זה.
לקוחות חדשים יותר
לקוחות ותיקים יותר
אלה תוצרי מודל של קמעונאי אחד, שנשענים על הנחות לגבי הקשר בין הסרה להוצאה עתידית. הם תומכים ברעיון (להתייחס אחרת למנויים חדשים ולוותיקים) ולא במספר שכדאי להעתיק.
האם יש מספר אופטימלי של אימיילים בחודש?
מודל מפורסם אחד אומר שכן, עבור חברה אחת, והוא מצביע על אמצע הדרך. Xi (Alan) Zhang, V. Kumar ו-Koray Cosguner (Journal of Marketing Research, כרך 54, גיליון 6, 2017) בנו מודל של פתיחות ורכישות אצל קמעונאי שיפוצים אמריקאי. הם מצאו שלמספר האימיילים יש השפעה לא ליניארית על הרווח: מעט מדי או הרבה מדי מקטינים אותו. האופטימום הממוצע שלהם היה כ-7 אימיילים בחודש, בטווח של 5 עד 14 לפי ההיסטוריה של כל לקוח, והם העריכו ששליחת 4 בחודש במקום המספר הטוב ביותר עלולה לגרום לאובדן של כ-32% מהרווח לאורך חיי הלקוח, ושליחת 10 בחודש לאובדן של כ-16%. המסקנה שלהם היא ששליחה של מעט מדי אימיילים הייתה הטעות החמורה יותר. החוקרים מזהירים שהתוצאות מגיעות מחברה אחת.
מחקר שלישי שואל שאלה קרובה. Wang, Lu ו-Shi (Manufacturing & Service Operations Management, 2022) ערכו ניסוי שדה ברשת שטיפת מכוניות אמריקאית גדולה שמוכרת מנויים בדרגות. שני אימיילי מעורבות לאורך חודש העלו את השימור ב-7.4% חמישה חודשים אחרי ההתחלה והורידו ב-26.3% את הסיכויים לנטישה, אבל האפקט דעך והראה עייפות אחרי האימייל השני, והרווח עלה אצל מנויים בדרגה בינונית עם שימוש נדיר ואצל מנויי הדרגה העליונה, וירד אצל מנויים בדרגה בינונית עם שימוש תכוף ואצל מנויי הדרגה הבסיסית, כי מנויים מעורבים גם משתמשים יותר בשירות. ההמלצה שלהם היא לשלוח רק למנויים שהשליחה אליהם משתלמת.
| מחקר | הקשר | מה נמצא |
|---|---|---|
| Baek, Chen, Ma ו-Mitrofanov (מאמר עבודה ב-SSRN) | קמעונאי מקוון, ניסוי אקראי, 603,153 לקוחות, שבוע | אימייל מדי יומיים במקום יומי: 59.2% פחות הסרות, הכנסה יומית נמוכה ב-7.6%; האפקט תלוי בוותק ובמעורבות |
| Zhang, Kumar ו-Cosguner (JMR, 2017) | קמעונאי שיפוצים אמריקאי, מודל סטטיסטי, חברה אחת | כ-7 בחודש אופטימלי (5 עד 14 לפי לקוח); 4 בחודש מאבדת לפי האומדן 32% מהרווח לאורך חיי הלקוח, 10 בחודש 16% |
| Wang, Lu ו-Shi (MSOM, 2022) | מנויי שטיפת מכוניות אמריקאית, ניסוי שדה | שני אימיילי מעורבות העלו שימור אבל דעכו אחרי השני; ההשפעה על הרווח תלויה בדרגת המנוי ובתדירות השימוש הקיימת שלו |
קראו את שלושתם יחד: לא הניסוי ולא המודל אומרים שפחות זה תמיד יותר טוב. שניהם אומרים שתדירות היא איזון בין מכירות עכשיו לבין רשימה שעדיין מקשיבה אחר כך, ושהנקודה הנכונה תלויה בלקוח.
למה נתוני ספקים לא מראים שמי ששולחים כל יום מקבלים יותר הסרות?
כי הם משווים בין שולחים שונים, לא בין אותם מנויים תחת לוחות זמנים שונים. MailerLite, פלטפורמת דיוור, ניתחה יותר מ-42,000 חשבונות ששלחו ב-2025 (מעל 1.4 מיליון קמפיינים ו-12 מיליארד אימיילים) ומיינה אותם לפי תדירות שליחת הקמפיינים. שיעורי ההסרה שלה (העמוד לא מגדיר את אופן החישוב) היו 0.87% אצל מי ששולחים פחות מפעם בחודש, 0.54% אצל מי ששולחים אחת עד שלוש בחודש, 0.38% שבועי, 0.33% פעמיים בשבוע ו-0.36% יומי. שיעורי הפתיחה ירדו מעט עם התדירות (מ-35.11% ל-30.04%) ושיעורי ההקלקה עלו מ-3.74% ל-5.31% בשליחה פעמיים בשבוע והתמתנו ל-4.97% ביומי.
הספק עצמו אומר שהוא לא יודע למה השולחים הנדירים ביותר יוצאים הכי גרוע; הוא משער שהנמענים שוכחים שנרשמו או שאין להם עוד צורך בתוכן. יש הסברים אפשריים נוספים. עסקים ששולחים כל יום הם לרוב כאלה שהמנויים שלהם מצפים לזה (רשימת דילים, ניוזלטר בסגנון חדשות); מנויים שלא אוהבים דיוור יומי עוזבים מוקדם, והרשימה שנשארת סובלנית; ושיעור לקמפיין אינו שיעור למנוי, ולכן רשימה שמקבלת 200 אימיילים בשנה לא ניתנת להשוואה לרשימה שמקבלת 12. העמוד גם מוציא אוטומציות מהחישוב, ומזהיר ששיעורי פתיחה פחות מדויקים מאז Mail Privacy Protection של Apple. שום דבר מזה לא סותר את הניסוי, כי בניסוי הלקוחות נשארו אותם לקוחות ורק לוח הזמנים השתנה.
נתוני ההשוואה של ספקים (benchmarks) גם משתנים בהתאם לקלות העזיבה. בדוח ההשוואה הנפרד של MailerLite ל-2026 (נתוני 2025, 3.6 מיליון קמפיינים מ-181,000 חשבונות) שיעור ההסרה הממוצע הוא 0.22%, יותר מכפול מ-0.08% ב-2024, והדוח אומר שהעלייה נובעת כנראה משינויים ב-Gmail שמקלים על הסרה מדיוור שיווקי. מספר גבוה יותר יכול אפוא להעיד שאנשים סוף סוף יכולים לעזוב, ולא שהם מרוגזים יותר.
המסקנה היא ההפך מ״יומי זה בטוח״. שולח שכותב לעיתים רחוקות ואז פתאום מופיע הוא זה שאנשים שוכחים. הנתון הוא סיבה להיות סדירים, לא רשות להיות תכופים.
למה שיעור ההסרה לשליחה מסתיר את מחיר התדירות
שיעור לקמפיין נראה קטן, ולכן נדמה שעוד שליחה אחת לא תזיק. אבל כל מנוי נחשף לכל שליחה, וההפסדים מצטברים. כחישוב להמחשה, נניח שיעור קבוע שהמצאנו: 0.2% מהרשימה שנותרה מוסרים את עצמם בכל שליחה. בכ-12 שליחות בשנה מאבדים בערך 2.4% מהרשימה; ב-48 (שבועי) 9.2%; ב-96 (פעמיים בשבוע) 17.5%; וב-192 (כמעט ארבע בשבוע) 31.9%. הנוסחה היא אחד פחות (אחד פחות שיעור לשליחה) בחזקת מספר השליחות.
רשימות אמיתיות לא מתנהגות בשיעור קבוע. מי שלא אוהב תדירות עוזב ראשון, מי שנשאר סובלני יותר, ובניסוי של הקמעונאי ההסרות ירדו ב-59% בזמן שהאימיילים ירדו בכחצי, כלומר גם השיעור לכל אימייל ירד. החישוב מראה רק מדוע הנתון לשליחה בלוח הבקרה הוא המספר הלא נכון שלפיו מנהלים: עקבו אחרי הסרות לכל מנוי לאורך חודש או רבעון.
מה אנשים אומרים על תדירות האימיילים?
בסקרים, ״יותר מדי אימיילים״ מופיע בעקביות בראש הסיבות הנמסרות, וגובה המספר תלוי בניסוח השאלה. Litmus של Validity הזמינה מ-Dynata סקר על 1,000 מבוגרים בארה״ב באפריל 2025: 67% ציינו אימיילים שנשלחים בתדירות גבוהה מדי כסיבה להסרה מאימיילים של קמעונאי, 46% תוכן לא רלוונטי או לא מותאם אישית ו-42% יותר מדי מבצעים. כששאלו כל כמה זמן היו רוצים לשמוע ממותג, 32% אמרו פעם בשבוע ו-20% שניים עד שלושה בשבוע. הדוח של Mailgun ״Email and the customer experience״ (העמוד לא מציין גודל מדגם או תאריך) מונה שלוש סיבות עיקריות: יותר מדי אימיילים מהמותג (19.8%), כבר לא מעוניינים בהצעות (17.9%) ותוכן לא רלוונטי (17.3%).
הפער בין 67% ל-19.8% נובע כנראה מהבדלים בפורמט השאלה, באוכלוסייה ובניסוח; אף אחד מהעמודים לא מאפשר לקבוע זאת. נתוני Litmus מסתכמים ב-155%, כך שהנשאלים כנראה יכלו לתת כמה סיבות. שלושת הנתונים של Mailgun מסתכמים ב-55%, והעמוד נראה כמציג רק את שלוש הסיבות המובילות. אף אחד מהם לא אומר איזו תדירות תשמור על רשימה מסוימת. אנשים גם מסבירים את ההתנהגות שלהם בצורה גרועה בדיעבד, ולכן הניסוי האקראי שווה יותר מכל אחוז בסקר.
דיווח של חברה אחת מהווה בדיקת היגיון שימושית. ביולי 2015 הודיעה LinkedIn שהיא שולחת פחות אימיילים, ״על כל 10 אימיילים ששלחנו בעבר, הסרנו 4״, ואמרה שתלונות החברים ירדו בחצי. אלה טענות החברה, בלי נתונים תומכים, והחברים עדיין יכלו לקבוע אילו אימיילים יקבלו וכל כמה זמן.
| מקור | מדגם | נתון |
|---|---|---|
| Litmus (Validity) עם Dynata, אפריל 2025 | 1,000 מבוגרים בארה״ב, מדגם שנועד לייצג מבוגרים בארה״ב | 67% ציינו שליחה בתדירות גבוהה מדי כסיבה להסרה (46% תוכן לא רלוונטי, 42% יותר מדי מבצעים); הנשאלים יכלו לציין כמה סיבות |
| Mailgun, Email and the customer experience | לא מצוין בעמוד שקראנו | 19.8% יותר מדי אימיילים (17.9% כבר לא מעוניינים, 17.3% לא רלוונטי); שלושתם מסתכמים ב-55% ונראים כשלוש המובילות בלבד |
| LinkedIn, יולי 2015 | הודעה של החברה עצמה | 40% פחות אימיילים; תלונות ״ירדו בחצי״; לא סופקו נתונים |
השתמשו בסקרים כדי להבין מה מציק לאנשים, ובניסוי כדי ללמוד מה לוח זמנים עושה. השניים מודדים דברים שונים.
מה Gmail ו-Yahoo דורשים, והאם תדירות משנה להם?
אף אחד מהם לא מפרסם כלל לגבי תדירות השליחה המותרת. הכללים שהם מפרסמים עוסקים בשיעור תלונות ובהסרה, ותדירות משנה להם רק דרך התלונות שהיא יוצרת. לא מצאנו מאגר ציבורי שמקשר בין תדירות שליחה לשיעור תלונות ספאם, ולכן איננו יכולים לכמת את הקשר הזה.
| דרישה | Gmail | Yahoo |
|---|---|---|
| על מי זה חל | שולחים בכמויות גדולות: קרוב ל-5,000 הודעות ביום או יותר לחשבונות Gmail אישיים, נספרים לפי דומיין ראשי; מי שסווג כך נשאר כזה. הדרישות התחילו בפברואר 2024 | כללים לשולחים בכמויות גדולות (העמוד לא מגדיר סף) ורשימה נפרדת לכל השולחים; התחילו בפברואר 2024 והוחלו בהדרגה |
| שיעור תלונות ספאם | לשמור מתחת ל-0.1% ולמנוע ממנו להגיע ל-0.3% או יותר (0.3% חל על כל השולחים); מעל 0.3% שולח אינו זכאי להקלה עד שישהה מתחת ל-0.3% שבעה ימים רצופים | לשמור מתחת ל-0.3% (כל השולחים); מחושב מול דיוור שנמסר לתיבת הדואר הנכנס |
| הסרה בלחיצה אחת | נדרשת בדיוור שיווקי ופרסומי, לא בדיוור טרנזקציוני | נדרשת משולחים בכמויות גדולות בהודעות שיווקיות והודעות למנויים; שיטת POST (RFC 8058) מומלצת מאוד |
| מהירות הטיפול בהסרה | גוגל ממליצה לטפל בבקשות הסרה תוך 48 שעות (כך בשאלות הנפוצות שלה; בטבלת הדרישות שלה אי-טיפול בזמן מופיע גם כבעיית ציות) | לכבד הסרות תוך יומיים (שולחים בכמויות גדולות) |
בעמוד של Gmail כתוב שהאכיפה על דיוור שאינו עומד בדרישות החלה להתחזק בנובמבר 2025. עסק קטן ששולח כמה אלפי הודעות ביום בסך הכול נמצא מתחת לסף, אבל שיעור התלונות עדיין משפיע על המוניטין, והכותרת (header) של הסרה בלחיצה אחת קלה וזולה להוספה.
מה החוק בישראל אומר על הפסקת שליחה?
נוסח סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב-1982 לא קובע מגבלת תדירות, אבל הוא מסדיר את החצי השני של המאמר הזה: מה חייב לקרות כשמישהו רוצה פחות אימיילים או אף אחד. קראנו את נוסח החוק (עותק שמציין תיקונים עד תשפ״ב) ואנחנו מנסחים אותו כאן במילים שלנו. זה לא ייעוץ משפטי, והמאמר שלנו על חוק הספאם מכסה את נושא ההסכמה במלואו.
| הוראה | מה היא קובעת (בניסוח שלנו) | מה זה אומר על לוח השליחה שלכם |
|---|---|---|
| סעיף 30א(ד)(1) | נמען שהסכים, או שלא סירב, רשאי בכל עת להודיע למפרסם על סירוב, לפרסומות בכלל או מסוג מסוים, ולחזור בו מהסכמתו. ההודעה ללא תשלום מעבר לעלות משלוחה, והנמען רשאי לתת אותה בכתב או בדרך שבה נשלחה הפרסומת | ״פחות מהסוג הזה״ הוא סירוב לגיטימי: הוא יכול להיות צר (סוג הודעה) או מלא. תגובה לאימייל נחשבת, ולכן כתובת מענה מנוטרת או קישור שעובד חשובים |
| סעיף 30א(ה)(1)(ג) | כל פרסומת חייבת לציין את זכות הנמען לסרב בכל עת ולתת דרך פשוטה וסבירה לעשות זאת; בהודעה אלקטרונית, כתובת אינטרנט תקפה למתן ההודעה | כל אימייל שיווקי צריך הסרה שעובדת, בתוך ההודעה |
| סעיף 30א(ד)(2) | בקשר רכישה מתמשך רואים את הנמען כמי שסירב כשהקשר מסתיים, כולל בביטול תקף | לקוח שמבטל צריך לצאת מרשימת השיווק במועד שהוא עוזב, אלא אם כן הצטרף מחדש |
| סעיף 30א(י)(1) ו-(5)(א) | בפרסומת ששוגרה ביודעין בניגוד לחוק, בית משפט רשאי לפסוק פיצויים ללא הוכחת נזק, עד 1,000 ש״ח לכל פרסומת שהתקבלה; חזקה שהמפרסם פעל ביודעין, ושיגור אחרי הודעת סירוב הוא אחד המקרים שבהם אין לו הגנה | אחרי הסרה, החשיפה המשפטית נמצאת בשליחה הבאה. חסמו שליחה לנמען מיד, בכל רשימה ובכל אוטומציה ששולחות אותו סוג הודעה |
החוק לא קובע מספר ימים לטיפול בסירוב, ולכן הכלל של Yahoo (יומיים, לשולחים בכמויות גדולות) וההמלצה של גוגל (48 שעות) הם הגבול המעשי העליון, והחוק מכוון להסרה מיידית. לא מצאנו בחוק דבר על כמה פעמים מותר לשלוח פרסומת לנמען שהסכים.
איך עסק קטן צריך לקבוע את תדירות האימיילים?
הראיות לא נותנות לכם מספר, אבל הן כן נותנות שיטה. כל צעד להלן בנוי ממקורות שלמעלה.
- 1מדדו הסרות לכל מנוי, לא לכל שליחה. חלקו את ההסרות בחודש במספר המנויים הפעילים, לפי קבוצות, כך ששינוי בתדירות יופיע כשינוי באובדן הרשימה.
- 2היו עדינים יותר עם מנויים חדשים. הרווחים בשימור בניסוי היו גדולים יותר אצל לקוחות חדשים, וערך הלקוח המחושב העדיף עבורם מגע קל יותר, ועבור הוותיקים והמגיבים אימייל יומי. סדרת קבלת פנים ואחריה קצב איטי יותר היא ברירת מחדל סבירה.
- 3בדקו עם קבוצת ביקורת, אבל חשבו את גודל המדגם בכנות. שיעורי הבסיס זעירים, ולכן בדיקת תדירות על רשימה קטנה לא תראה הבדל (ראו את הטבלה למטה). אם אי אפשר להגיע לגודל המדגם, בצעו שינוי גדול יותר ועקבו אחרי חלון ארוך יותר, במקום שינוי צנוע לשבוע.
- 4עקבו אחרי הכנסה למנוי, לא הכנסה לשליחה. הפחתת לוח הזמנים בחצי עלתה לקמעונאי ב-7.6% מההכנסה היומית, ודוח ברמת השליחה מראה את ההפסד מיד בעוד שהרווח בשימור מגיע מאוחר יותר.
- 5אל תגלשו לשליחה נדירה מדי. גם נתוני הספק וגם המודל של חברה אחת מרמזים שזה מזיק: מי ששלחו פחות מפעם בחודש היו עם שיעורי ההסרה הגבוהים ביותר, והמחיר של ״מעט מדי״ במודל היה גבוה מזה של ״הרבה מדי״. MailerLite משערת שגם תזמון לא סדיר תורם לכך, אבל לא בדקה זאת.
- 6הפסיקו לשלוח למי שהשתתק, לפי הקלקות ולא לפי פתיחות. Mail Privacy Protection של Apple הופכת את מדד הפתיחות לבלתי אמין, ואימייל אחרון של החייאת קשר (re-engagement) נותן לאנשים הזדמנות להגיד כן לפני שמפסיקים.
- 7הציעו הסרה חלקית לפני הסרה מלאה. החוק מתיר במפורש סירוב לסוג הודעה אחד. לא מצאנו מחקר מבוקר שמראה שמרכז העדפות מקטין את סך ההסרות, ולכן התייחסו אליו כאל נימוס ונוחות משפטית ומדדו אותו בעצמכם.
| שיעור הסרה בסיסי בחלון הבדיקה | הירידה שרוצים לזהות | מנויים נדרשים בכל קבוצה |
|---|---|---|
| 0.25% בשבוע (סדר הגודל של הניסוי) | 59% (מה שהניסוי מצא) | כ-12,700 |
| 0.25% בשבוע | 30% | כ-59,200 |
| 1% בחלון הבדיקה | 59% | כ-3,200 |
| 1% בחלון הבדיקה | 30% | כ-14,700 |
החישוב שלנו: מבחן סטנדרטי להפרש בין שתי פרופורציות, מובהקות דו-צדדית של 5% ועוצמה של 80%. ה-0.25% הוא העיגול שלנו ל״כמה עשיריות האחוז בשבוע״ מהמאמר, וה-1% הוא להמחשה. רשימה של כמה אלפים לא יכולה להוכיח אפקט צנוע, וזו סיבה להישען על הבדיקות הגדולות שפורסמו ועל המגמה ברשימה שלכם לאורך חודשים.
איך oToK עוזרת בנושא תדירות האימיילים?
oToK היא מערכת CRM שדיוור באימייל כלול בה בכל מסלול, ולכן ההסרה, בחירת ההעדפות וכלל חוסר הפעילות יושבים על אותו כרטיס איש קשר שבו נמצאת שאר ההיסטוריה של הלקוח. מה שהיא לא עושה הוא לבחור את התדירות שלכם: אין הגדרה שאומרת לכם כל כמה זמן לשלוח, ולא היינו סומכים על כזו.
- כל אימייל שיווקי נושא קישור הסרה ואת כותרת (header) ההסרה בלחיצה אחת ש-Gmail ו-Yahoo מבקשים, ואי אפשר לשלוח אימייל שיווקי בלי הסרה שעובדת. אימייל טרנזקציוני פטור משניהם, בהתאם לכוונת כללי השולחים
- הסרה בלחיצה אחת נרשמת מיד, ואנשי קשר שהסירו את עצמם מוחרגים אוטומטית מכל שליחה עתידית
- עמוד העדפות ציבורי מאפשר לאיש קשר לבחור לא לקבל נושאים מסוימים במקום לעזוב לגמרי. את הנושאים אתם מגדירים: קמפיינים ואימיילים באוטומציות ששייכתם לנושא מדלגים על מי שביטל אותו, וכל ניוזלטר מקבל נושא משלו אוטומטית
- כל גיליון ניוזלטר נושא קישור ״הסרה מהניוזלטר הזה״ לפני ההסרה המלאה, כך שהיציאה הצרה היא הראשונה שקורא עייף פוגש
- מדיניות שקיעה (sunset) אופציונלית בהגדרות האימייל, שמפעילים ומצמידים לה תבנית להחייאת קשר (re-engagement), מפסיקה לשלוח למי שהשתתקו. היא סופרת הקלקות, לא פתיחות. היא מתחילה אחרי 120 יום בלי הקלקה, ואז המנוי מקבל אימייל אחד להחייאת קשר בתבנית שבחרתם, ומוסר מהרשימה אם עדיין לא הקליק 14 יום אחרי אותו אימייל. אפשר לשנות את שני המספרים
- דוחות הקמפיינים מציגים פתיחות, הקלקות והסרות לכל שליחה, ולוח בקרה של יכולת מסירה (deliverability) עוקב אחרי שיעורי תלונות והחזרות (bounces), עם עצירה אוטומטית כששיעורים אלה גבוהים מדי
- קהלים מאפשרים לשלוח קמפיין לחלק מהרשימה, וכך נותנים למקטע חדש יותר לוח זמנים קל יותר ממקטע ותיק
שום דבר מזה לא משפר את התוצאות מעצמו. זה גורם להסרה לעבוד כפי שהחוק וספקי תיבות הדואר מצפים, והופך את אובדן הרשימה לדבר שאפשר לספור, כדי שתוכלו להריץ על הרשימה שלכם את המדידה לכל מנוי שתוארה למעלה.
שאלות נפוצות
- כל כמה זמן כדאי לשלוח אימיילים שיווקיים?
- אין תשובה אחת שמתאימה לכולם. הניסוי הטוב ביותר שמצאנו (603,153 לקוחות של קמעונאי מקוון אחד) הראה שאימייל מדי יומיים במקום יומי הוריד את ההסרות ב-59.2% אבל גם הפחית את ההכנסה היומית ב-7.6%, ומודל של חברה אחת העמיד את הקצב הטוב ביותר על כ-7 אימיילים בחודש, כשמעט מדי גרוע יותר מהרבה מדי. התחילו בקצב סדיר שאפשר לשמור עליו, עדין יותר למנויים חדשים, ומדדו הסרות והכנסה לכל מנוי לאורך חודשים.
- האם שליחת יותר אימיילים מגדילה את מספר ההסרות?
- כן, בניסוי האקראי היחיד שמצאנו. לקוחות שקיבלו אימייל קופון יומי היו בסיכוי גבוה יותר להסיר את עצמם מאלה שקיבלו אחד בכל יומיים (לקבוצה של מדי יומיים היה סיכוי נמוך ב-59.2%), אבל הם גם קנו יותר. ההפרש המוחלט היה קטן, בערך 1 עד 2 הסרות לכל 1,000 לקוחות בשבוע לפי החישוב שלנו, והוא בא מקמעונאי אחד ומשבוע אחד.
- מהו שיעור הסרה רגיל באימייל?
- הדוח של MailerLite ל-2026 מציב את הממוצע ב-2025 על 0.22% מהנמענים, לעומת 0.08% ב-2024, ואומר שהעלייה נובעת כנראה בין היתר מכך ש-Gmail הקל על הסרה. נתוני התדירות שלה מראים 0.38% אצל שולחים שבועיים ו-0.87% אצל מי ששולחים פחות מפעם בחודש. שני מאגרי MailerLite משתמשים במדגמים שונים והעמודים לא מגדירים את השיעור, ולכן הנתונים אינם ניתנים להשוואה ישירה. אלה נתוני ספק בין שולחים שונים, ולכן השתמשו ברבעון הקודם שלכם, שנספר באותה דרך, כנקודת ההשוואה.
- האם נכון שרוב האנשים מסירים את עצמם בגלל יותר מדי אימיילים?
- הסקרים לא מסכימים. סקר של Litmus ו-Dynata על 1,000 מבוגרים בארה״ב באפריל 2025 מצא ש-67% ציינו שליחה בתדירות גבוהה מדי כסיבה (הנשאלים כנראה יכלו לציין כמה סיבות), ואילו הדוח של Mailgun מצא ש-19.8% ציינו יותר מדי אימיילים כסיבה עיקרית. שניהם דיווח עצמי, ואף אחד מהם לא מראה מה תדירות נתונה עושה לרשימה שלכם.
- איזה שיעור תלונות ספאם Gmail ו-Yahoo מאפשרים?
- Gmail אומר לשמור את שיעור הספאם מתחת ל-0.1% ולמנוע ממנו להגיע ל-0.3% או יותר. Yahoo אומר לשמור אותו מתחת ל-0.3%, מחושב מול דיוור שנמסר לתיבת הדואר הנכנס. Gmail גם דורש הסרה בלחיצה אחת בדיוור שיווקי משולחים בכמויות גדולות (קרוב ל-5,000 הודעות ביום או יותר) ומבקש לטפל בהסרות תוך 48 שעות; Yahoo מבקש משולחים בכמויות גדולות לכבד אותן תוך יומיים.
- תוך כמה זמן חייבים להפסיק לשלוח אימייל למי שהסיר את עצמו בישראל?
- סעיף 30א לחוק התקשורת מאפשר לנמען לסרב לפרסומות בכל עת ולא קובע מספר ימים, אבל הוא מונה שיגור אחרי הודעת סירוב כמקרה שבו אין הגנה מול החזקה שההפרה הייתה ביודעין, ובית משפט רשאי לפסוק עד 1,000 ש״ח לכל פרסומת בלי הוכחת נזק. הלכה למעשה, חסמו שליחה לנמען מיד והתייחסו להמלצת 48 השעות של גוגל ולכלל היומיים של Yahoo כגבול העליון. זה לא ייעוץ משפטי.
- האם מנויים חדשים צריכים לקבל פחות אימיילים מלקוחות ותיקים?
- הניסוי היחיד שמצאנו מרמז שכן. הפחתת התדירות הורידה הסרות יותר אצל לקוחות חדשים, ולקוחות ותיקים הרוויחו ממנה פחות; הפסדי ההכנסה הגדולים ביותר היו אצל קונים בנפח גבוה. מודל ערך הלקוח העדיף אימייל מדי יומיים ללקוחות חדשים ויומי לוותיקים. זו רשימת קופונים של קמעונאי אחד, ולכן בדקו את זה על הרשימה שלכם.
- כמה גדולה צריכה להיות הרשימה כדי לבדוק תדירות אימיילים?
- גדולה יותר מרוב הרשימות הקטנות. החישוב שלנו (מובהקות דו-צדדית של 5%, עוצמה של 80%) מראה שזיהוי ירידה של 59% בשיעור הסרה שבועי של 0.25% דורש כ-12,700 מנויים בכל קבוצה, וירידה של 30% דורשת כ-59,200. אם הרשימה שלכם קטנה יותר, בצעו שינוי גדול יותר, עקבו אחרי חלון ארוך יותר והסתכלו על מגמות ולא על השוואה בודדת.
- האם כדאי להסיר מנויים שלא פותחים ולא מקליקים?
- בדרך כלל, אחרי ניסיון אחרון אחד. שפטו לפי הקלקות, כי Mail Privacy Protection של Apple הופכת את מדד הפתיחות לפחות אמין, שלחו אימייל אחרון של החייאת קשר (re-engagement), ואז הפסיקו לשלוח למי שעדיין לא מגיב. לא מצאנו בדיקה מבוקרת של הצעד הזה, ולכן התייחסו אליו כהיגיינת רשימה סבירה ומדדו את ההשפעה על הרשימה שלכם.
- האם oToK מטפלת אוטומטית בהסרות ובמנויים לא פעילים?
- כן לגבי הסרות, בכל מסלול: כל אימייל שיווקי נושא קישור הסרה וכותרת הסרה בלחיצה אחת, אנשי קשר שהסירו את עצמם מוחרגים מהשליחות הבאות, ועמוד העדפות מאפשר לבחור לא לקבל נושאים מסוימים. ניקוי מנויים לא פעילים הוא מדיניות שקיעה אופציונלית: מפעילים אותה בהגדרות האימייל, בוחרים תבנית להחייאת קשר, והיא שולחת אימייל אחד למנויים בלי הקלקה במשך 120 יום (ברירת המחדל) ומסירה את מי שעדיין לא הקליק 14 יום אחרי כן (גם זו ברירת המחדל). oToK לא בוחרת בשבילכם את תדירות השליחה.





