כל פלטפורמת וובינרים מפרסמת "שיעור הגעה ממוצע" משלה, ואף שתיים מהן לא מסכימות — ON24 אומרת 60%, Livestorm אומרת 47.7%, GoToWebinar אומרת 44%. זו מחלוקת אמיתית בין ספקים אמיתיים שמודדים כל אחד את הלקוחות שלו. מה שכן לא אמיתי: שני "מחקרים משותפים" שלמים — דוח של GoTo וביחד עם Bizzabo שמכסה כביכול 19,400 וובינרים, וניתוח של ON24 יחד עם GoTo ו-BrightTALK על עוד 12,400 — שמסתובבים בבלוגים שיווקיים עם מספרים מדויקים-מדי-בשביל-להיות-אמיתיים, ולא מתחקים לשום דוח שאף אחת מהחברות האלה באמת פרסמה.
הכתבה הזו מפרידה בין השניים: הבנצ'מרקים שהספקים עצמם מפרסמים, שהם אמיתיים (גם אם ספציפיים לפלטפורמה אחת ולא ניתנים להשוואה זה לזה), לבין הטענות הספציפיות והפרקטיות-לכאורה על מספר תזכורות, תזמון שליחה ומכפילי וואטסאפ — שהתבררו כפולקלור שיווקי כשניסינו להתחקות למקור. אחר כך היא עוברת על המקום היחיד שבו קיים מחקר מבוקר אמיתי — בתחום שונה לגמרי — ומה כדאי בפועל לבנות קודם.
עיקרי הדברים
- אין דבר כזה "שיעור אי-הגעה ממוצע לוובינר". הנתונים של ON24 עצמה אומרים שיעור הגעה של 60% (2025, עלייה מ-57% ב-2024); של Livestorm אומרים 47.7%; של GoToWebinar אומרים 44%. שני "מחקרים משותפים" שמצוטטים בהרחבה עם מספרים מדויקים בהרבה (19,400 וובינרים; 12,400 וובינרים) לא מתחקים לשום דוח שאף אחת מהחברות שצוינו בשמן באמת פרסמה.
- לתזמון יש דפוס אמיתי, גם אם צנוע, בנתונים העצמיים של ספק אחד ל-2025: יום שלישי וחודש ינואר הם היום והחודש עם שיעור ההגעה הגבוה ביותר; יולי ואוגוסט הם הכי חלשים (Livestorm, 33,786 סשנים, 7.06 מיליון הרשמות).
- טענות מדויקות על מספר תזכורות ("3 אימיילים מעלים הגעה ב-28%", "תזכורת יום-לפני-ושעה-לפני מעלה נוכחות ב-83%") לא מתחקות לשום מחקר אמיתי באף אחת משש הפלטפורמות שבדקנו. מה שהנתונים העצמיים של Zoom מ-2026 כן מראים: האם מישהו לוחץ על משהו כלשהו לפני האירוע חוזה נוכחות חיה טוב יותר ממספר התזכורות שקיבל.
- כל נתון ספציפי לוואטסאפ בסגנון "מצמצם אי-הגעה ב-X%" שמצאנו הוא או טענת לקוחות בלתי-ניתנת-לאימות של ספק API של וואטסאפ, או שרשרת ציטוט שמסתיימת בקישור מת. העדות המחקרית האחת שכן עברה ביקורת עמיתים מגיעה ממחקר משנת 2016 במרפאת ילדים — לא ממחקר על וובינרים.
- סטטיסטיקות על הזמנות ליומן ומעקב אחרי אי-הגעה הן החוליה הכי חלשה בתחום הזה — כל מספר עלייה ספציפי שהתחקינו אחריו (20–30% ממקרה בוחן יחיד, טענה לא-מאומתת על 120,000 דולר שהוחזרו, שיעור פתיחה של 50% למייל הקלטה) לא עמד בבדיקה. המנגנון עצמו עדיין הגיוני; המכפיל שמצמידים אליו בדרך כלל לא.
אז מהו שיעור אי-הגעה תקין לוובינר?
מחפשים "שיעור הגעה ממוצע לוובינר" ומהר מאוד נתקלים בשני מספרים חשודים בדיוקנות שלהם: "דוח אופטימיזציית הגעה לוובינרים של GoTo ו-Bizzabo" שטוען לניתוח של 19,400 וובינרים וטווח הגעה של 44%–57%, וניתוח משותף של "ON24, GoTo ו-BrightTALK" על כ-12,400 וובינרים נוספים שמעמיד את החציון על 41.6%. בדקנו ישירות את הבלוג של GoTo עצמה, את דוחות הבנצ'מרק של Bizzabo עצמה ואת הבלוג של ON24 עצמה. אף אחד משני הדוחות המשותפים האלה לא קיים באתר של אף אחת משלוש החברות — המספרים מופיעים רק בעמודי "רשימת סטטיסטיקות" שיווקיים שאף פעם לא מקשרים למקור אמיתי, בדיוק הצורה הקלאסית של סטטיסטיקה מומצאת שמסתובבת דרך מפעלי תוכן מבוססי-AI.
מה שהספקים עצמם כן מפרסמים הוא אמיתי — פשוט לא ניתן להשוואה אחד מול השני: כל אחד מתאר את בסיס הלקוחות של הפלטפורמה שלו, בשנה שלו, לרוב עם מתודולוגיה לא-מפורטת.
| מקור | מה הם מדווחים | בסיס הנתונים |
|---|---|---|
| ON24, דוח בנצ'מרק וובינרים 2026 | 60% הגעה מתוך נרשמים ב-2025, עלייה מ-57% ב-2024 | נתוני הפלטפורמה העצמית של ON24; גודל המדגם לא מפורט בפוסט הבלוג הפומבי |
| Livestorm, דוח בנצ'מרק וובינרים 2026 | שיעור הגעה של 47.7% (נתוני פלטפורמה 2025); 51.3% בסקר משלים בקרב אנשי מקצוע | 33,786 סשני וובינר על פני 3,199 ארגונים, 7.06 מיליון הרשמות (ינואר–דצמבר 2025), בתוספת סקר של כ-850 אנשי Go-to-Market |
| GoTo (GoToWebinar), "10 Webinar Benchmarks Every Marketer Should Know" | שיעור הגעה ממוצע של 44% | אותו פוסט מתאר את המדגם שלו רק כ"אלפים ואלפים" של וובינרים; פוסט נפרד של GoTo מ-2019 מצטט ניתוח של 250,000+ וובינרים, אך לא חוזר על הנתון הספציפי הזה |
| Univid, מצוטט דרך הבלוג של Zoom ל-2026 | 49% הגעה חיה; 57% כולל צפייה מוקלטת אחר כך | 2,000+ וובינרים, 325,000+ משתתפים שנמדדו, ינואר 2023–אוגוסט 2026 — מוטה לכיוון וובינרים B2B/SaaS, 70% קהל אירופאי |
| BigMarker, דוח בנצ'מרק B2B 2024 | 40%–60% לתוכן כללי לקהל רחב; "הרבה מעל 90%" לקהלים קטנים ומותאמים אישית | 10% התוכניות המובילות בביצועיהן בפלטפורמת BigMarker עצמה — לא ממוצע חוצה-תעשיות |
הדוח של Livestorm עצמו ראוי לדגל ספציפי: לצד הנתון של 47.7%, הוא גם קובע ששיעורי ההגעה "השתפרו באופן עקבי... לעומת 2024", בעוד שבמקום אחר באותו דוח מופיע בסיס 2024 של 48.9% שמתואר כירידה שנתית — שתי טענות באותו דוח שסותרות זו את זו, כאשר המתודולוגיה של נתון ההשוואה מ-2024 לא מפורטת כלל. אנחנו מצטטים כאן את הנתון המפורט של 2025 (47.7%) ומסמנים את ההשוואה השנתית כלא-אמינה במקום לחזור עליה כמגמה מאומתת.
האם מועד הקיום משפיע על מי שמגיע?
מאגר נתונים אחד כן מראה דפוס תזמון אמיתי, גם אם צנוע — הנתונים העצמיים של Livestorm ל-2025 (אותו מאגר של 33,786 סשנים ו-7.06 מיליון הרשמות שעומד מאחורי נתון שיעור ההגעה למעלה), מפורק לפי יום בשבוע ולפי חודש.
- לפי יום בשבוע, יום שלישי מוביל בשיעור הגעה של 51.7% — אם כי יום שני נמצא ממש מאחוריו עם 51.5%, מספיק קרוב שהיתרון של יום שלישי הוא יתרון צר, לא פער רחב.
- לפי חודש, ינואר (50.4%) הוא החודש החזק ביותר, וחודשי הקיץ (יולי ב-45%, אוגוסט ב-42.9%) הכי חלשים — דפוס שמתאים לפשוט לאנשים להיות בחופשה או בכלל לא זמינים מנטלית.
אלה נתונים תיאוריים של ספק אחד, לא ניסוי מבוקר — הם לא יכולים להוכיח שהעברת הוובינר ליום שלישי בינואר גורמת לעלייה, רק שבסיס הלקוחות של Livestorm עצמה התנהג ככה ב-2025. עם זאת, אם היום והחודש ממילא הטלת מטבע עבורכם, זה מטבע שכדאי להטות לכיוון הזה.
האם יותר אימיילי תזכורת באמת גורמים לאנשים להגיע?
כאן המספרים הספציפיים והבטוחים-בעצמם מתפרקים הכי מהר. הטענה הנפוצה שרצף תזכורת יום-לפני-ושעה-לפני מעלה הגעה ב-83% מופיעה על הבלוג העצמי של Eventbrite — אבל Eventbrite לא מצמידה לזה שום מחקר, גודל מדגם או מקור נתונים בשום מקום בעמוד; זו טענה חשופה וללא ציטוט, יושבת ממש ליד פרטי מוצר עובדתיים לחלוטין. טענה ש-3 אימיילי תזכורת מעלים הגעה ב-28% מתחקה למקור המצוטט בשם "Marketing LTB" — בלוג שיווקי, לא גוף מחקר, שמצמיד לנתון הזה בלי שום מחקר, מדגם או מתודולוגיה משלו. וטענה ש"ON24 מדווחת שתזכורות ביום האירוע מניעות 38% מסך ההגעה" לא מופיעה בשום מקום באתר של ON24 עצמה — הפוסט העדכני שלה על בנצ'מרקים 2025 מכסה שיעור המרה, מספר משתתפים ומעורבות בפירוט, בלי שום סטטיסטיקת תזמון-תזכורות.
בדקנו ישירות את הבלוגים העצמיים של שש פלטפורמות מובילות — Livestorm, Demio, GoToWebinar, Mailchimp, HubSpot ו-Eventbrite — בחיפוש ממוקד אחר השוואה מבוקרת בין מספר תזכורות או תזמונן לבין הגעה בפועל. כל אחת מהן ממליצה על קצב שליחה (בערך: אישור, תזכורת יום לפני, תזכורת בבוקר או שעה לפני). אף אחת מהן לא מציגה את הקצב הזה כתוצאה של בדיקה — הוא מוצג באופן אחיד כעצה מבוססת-ניסיון, לא כנתון שנמדד.
- 67% מהמשווקים מדווחים שהם נשענים על רצפי אימייל מותאמים אישית — הזמנה, תזכורות, מעקב — כחלק מקידום וובינר, לפי סקר עצמי של Livestorm מ-2024. זו סטטיסטיקת שימוש אמיתית (כמה אנשים עושים את זה), לא סטטיסטיקת עלייה בהגעה (כמה זה עוזר).
- הממצא הספציפי היחיד עם מקור לשאלה הזו מגיע מהבלוג של Zoom מיולי 2026, שנשען על נתוני הביצועים העצמיים שלה ל-2026 (מתודולוגיה לא-מפורטת): משתתפים שלחצו על משהו כלשהו בין ההרשמה לאירוע — קישור למשאב, סקר לפני האירוע, סרטון טיזר קצר מהמרצה — הראו הגעה חיה גבוהה משמעותית לעומת מי שרק קיבל תזכורות, ומעורבות של לחיצה בודדת כזו "חזתה הגעה טוב יותר ממספר אימיילי התזכורת שנשלחו".
הקריאה ההוגנת: לשלוח תזכורות זה לא מאמץ מבוזבז, ואף אחד בתחום הזה לא ממליץ לוותר עליהן. אבל מספרי העלייה הספציפיים שמוצמדים למספרים ולתזמונים מסוימים לא עומדים בבדיקת מקור — מה שנקודת הנתון האמיתית היחידה מרמזת הוא שתזכורת שמבקשת לחיצה עושה יותר מתזכורת שלא.
האם וואטסאפ עדיף על אימייל בצמצום אי-הגעה?
הטענות כאן נקראות כמו דפוס ברגע שמתחקים אחרי מספיק מהן: עמוד של ספק API של וואטסאפ טוען שתזכורות וואטסאפ מעלות הגעה ב-62% לעומת אימייל, מיוחס ל"הלקוחות שלנו" בלבד — בלי מחקר, בלי מדגם, בלי נתון עצמאי. השורה הנפוצה "וואטסאפ מצמצם אי-הגעה ב-35%" מתחקה דרך בלוג שיווקי אחד לשני, ומסתיימת בקישור מת. טענה ש"שליחת SMS ביום האירוע מעלה הגעה ב-10%" מיוחסת ל-BrightTALK על ידי אתר-ריכוז אחד ול-GoToWebinar על ידי אחר — היא לא מופיעה באתר העצמי של אף אחת מהחברות. ושורות כלליות כמו "וואטסאפ עדיף על SMS/אימייל ב-30%–40%" מסתובבות בעיקר בבלוגים של חברות שמוכרות בדיוק את הכלים האלה.
מה שכן מצאנו, בתחום שכן נחקר ברצינות, הוא ניסוי מבוקר אמיתי — לא על וובינרים, אלא על תורים רפואיים לילדים.
- בניסוי המבוקר הזה מ-2016 במרפאת ילדים אחת, כל מטופל קיבל את תזכורת השיחה הקולית הרגילה; קבוצת ההתערבות קיבלה בנוסף הודעת טקסט. אי-ההגעה ירדה מ-38.1% ל-23.5% — ירידה של 14.6 נקודות אחוז, מובהקת סטטיסטית (p=0.04), כאשר מטופלים בקבוצת ה-SMS היו פי שניים בערך יותר סבירים לשמור, לבטל או לתזמן מחדש את התור במקום פשוט לא להגיע (יחס סיכויים מתוקנן של 2.12).
- מדובר בניסוי קטן — 169 מטופלים בסך הכול, מרפאה אחת, פורסם ב-2016 — והוא בודק תורים רפואיים, לא הרשמות לוובינר. גם החוקרים עצמם מציינים הכללה מוגבלת.
שיעור אי-הגעה במרפאת ילדים
בישראל ספציפית, 99% מהאוכלוסייה משתמשים בוואטסאפ, לפני יוטיוב (97%) ופייסבוק (88%), לפי מדד האינטרנט הישראלי של 2025 — ההיקף אינו שנוי במחלוקת. מה שכן לא מגובה בשום מקור שיכולנו לאמת הוא מכפיל ספציפי לאי-הגעה לוובינרים. הניסוח ההוגן: ערוץ נוסף כנראה עוזר, בדיוק כמו שעזר בניסוי קטן במרפאת ילדים, אבל כדאי להתייחס לוואטסאפ כתוספת כיסוי לאנשים שהצטרפו מרצונם ומעדיפים אותו — לא כעלייה באחוזים מוכחת לעומת אימייל.
מה לגבי הזמנות ליומן, רשימות המתנה ומעקב אחרי אי-הגעה?
הפינה הזו של המחקר העלתה את הקרקע הכי פחות יציבה בכל הכתבה. ספק אפליקציית יומן מצטט מקרה בוחן יחיד של לקוח שבו קישורי "הוספה ליומן" העלו את ההגעה שלו ב-20%–30% — מקרה בוחן אמיתי, אבל לקוח אחד, בלי מתודולוגיה מפורטת. שורה כללית ש"אינטגרציית יומן מצמצמת אי-הגעה ב-15%–25%" מופיעה בעמודי תוכן של חברות SaaS בלי שום מחקר מאחוריה בכלל. טענה שכלי יוצאים מבוססי-AI הביאו לשיפור היענות של 20% ו"עד 120,000 דולר שהוחזרו בשנה", המיוחסת למחקר Health Affairs מ-2022, מופיעה רק בתוך בלוגים של מקרי-בוחן של ספקים — לא הצלחנו לאתר את המאמר עצמו ב-Health Affairs עם הנתון הזה. שורה נפוצה ש"50% מהנעדרים פותחים אימייל מעקב עם קישור להקלטה, לפי GoToWebinar" לא מופיעה בשום מקום באתר העצמי של GoToWebinar. וגם ספקי תיאום פגישות מציגים טווחים עצמיים ל"שיעור אי-הגעה ממוצע בתעשייה" לשיחות מכירה (20%–35% או 20%–40%) בלי שום מחקר בשם שעומד מאחוריהם.
במקום לחזור על מספר עלייה שלא עומד בבדיקה, הנה מה שנכון מבחינה מכנית בכל מקרה: הזמנת יומן חיה מסירה שלב בין ההחלטה של מישהו להגיע לבין זה שזה באמת נוחת ביומן שלו, ורשימת המתנה הופכת "אין מקום" לליד חם ברגע שמתפנה מקום. אף אחד מהם לא צריך אחוז מומצא כדי להיות שווה בנייה — אלה אינסטלציה, לא שכנוע.
מה בעצם כדאי להפוך לאוטומציה, ובאיזה סדר?
- 1לשלוח את אישור ההרשמה מיד ברגע שמישהו נרשם — עם קישור ההצטרפות, הזמנה ליומן, ולאירוע מחובר ל-Zoom, גם רישום אוטומטי לפגישה עצמה, כך שאף אחד לא צריך לעשות שום דבר פעמיים.
- 2להוסיף את קצב התזכורות שכל פלטפורמה ממליצה עליו: אחת יום לפני, אחת בבוקר או שעה לפני. אף אחד לא פרסם הוכחה למספר האופטימלי המדויק, אבל לוותר על תזכורות לגמרי הוא הדבר היחיד שכל מקור מסכים שפוגע בהגעה.
- 3לפצל את תזכורת יום האירוע לפי ערוץ, במקומות שיש הסכמה לשניהם: וואטסאפ לאנשי קשר שהצטרפו מרצונם ומעדיפים אותו, אימייל לכל השאר. להתייחס לזה ככיסוי רחב יותר על הדרך שבה אנשים באמת בודקים הודעות, לא כמכפיל מוכח של ערוץ אחד על פני השני.
- 4לבנות את ענף אי-ההגעה כשלב נפרד משלו, ממוקד ספציפית בסטטוס "לא הגיע" — הודעת "הנה ההקלטה" קצרה בתוספת פעולת המשך אחת וברורה, במקום למזג אותו לתוך אותה הודעה שכולם מקבלים.
- 5אם מדובר בקורס או בסדנה חוזרים, לחווט את כל הזרימה למוצר פעם אחת ולא לכל מחזור בנפרד — כך אוטומציה אחת מכסה אוטומטית את התזכורות, המעקבים ודחיפות רשימת ההמתנה של כל מחזור עתידי.
ב-oToK, זו אוטומציה אחת שבנויה על טריגרים אמיתיים של אירועים — הרשמה, ביטול, סטטוס נוכחות והיסטים של תאריך/שעה לפני או אחרי האירוע, כל אחד ממוקד בסטטוסים שבוחרים (נרשמים, משתתפים, לא-הגיעו, רשימת המתנה). חשבון Zoom מחובר מטפל ברישום ומסנכרן נוכחות בחזרה אוטומטית; סנכרון יומן Google, Outlook ו-Apple שומר את ההזמנה מעודכנת; וקישור האירוע למוצר אומר שהאוטומציה מכסה כל מחזור עתידי של קורס בלי לבנות אותה מחדש לכל מחזור.
שאלות נפוצות
- מהו שיעור אי-הגעה תקין לוובינר?
- אין מספר אחד שכולם מסכימים עליו — ספקים שמדווחים על נתוני הפלטפורמה העצמית שלהם נעים בין 44% (GoToWebinar) ל-60% (ON24, 2025), עם Livestorm ב-47.7% ו-Univid/Zoom סביב 49%. שני "מחקרים משותפים" שמסתובבים עם מספרים מדויקים בהרבה (19,400 וובינרים; 12,400 וובינרים) לא מתחקים לשום דוח שאף אחת מהחברות שצוינו בשמן באמת פרסמה — כדאי להתייחס למספרים הספציפיים האלה כמומצאים.
- האם שליחת יותר אימיילי תזכורת מעלה הגעה לוובינר?
- לא מצאנו שום מחקר מבוקר שבודק את זה ישירות. כל פלטפורמה מובילה (Livestorm, Demio, GoToWebinar, Mailchimp, HubSpot, Eventbrite) ממליצה על קצב תזכורות כעצה מבוססת-ניסיון, אבל לא מציגה שום נתון שמוכיח שמספר או תזמון מסוים עדיף על אחר. הממצא היחיד עם מקור ל-2026, מ-Zoom, שונה: האם מישהו לוחץ על משהו כלשהו לפני האירוע חוזה הגעה חיה טוב יותר ממספר התזכורות שקיבל.
- האם וואטסאפ מצמצם אי-הגעה יותר מאימייל?
- כל מספר עלייה ספציפי לוואטסאפ שמצאנו — 62%, 35%, 10%, 30%–40% — התחקה לטענת ספק בלתי-ניתנת-לאימות או לקישור ציטוט מת, לא למחקר אמיתי. העדות המחקרית המבוקרת היחידה לאפקט של תזכורת SMS מגיעה מניסוי משנת 2016 במרפאת ילדים (לא מחקר על וובינרים) שהראה שהוספת SMS צמצמה אי-הגעה מ-38.1% ל-23.5%. כדאי להתייחס לוואטסאפ ככיסוי נוסף שימושי לאנשי קשר שהצטרפו מרצונם, לא כשיפור אחוזים מוכח לעומת אימייל.
- האם יום או חודש קיום הוובינר משפיעים על ההגעה?
- בנתוני הפלטפורמה העצמית של Livestorm ל-2025 (33,786 סשנים, 7.06 מיליון הרשמות), יום שלישי וחודש ינואר מראים את שיעורי ההגעה הגבוהים ביותר, ויולי ואוגוסט את הנמוכים ביותר — דפוס אמיתי במאגר הנתונים של ספק אחד, אך לא הוכחה ששינוי התאריך לבדו גורם לעלייה.
- מה האוטומציה הראשונה שכדאי לבנות נגד אי-הגעה?
- אישור הרשמה מיידי עם הזמנה ליומן, תזכורת יום לפני ובבוקר האירוע, פיצול ערוצים בין וואטסאפ ואימייל במקומות שיש הסכמה לשניהם, וענף מעקב נפרד וממוקד לסטטוס "לא הגיע" — הכול בנוי פעם אחת מול האירוע (או מול המוצר, לקורס חוזר) במקום להיבנות מחדש לכל מפגש.
